רעידות אדמה- איך ניתן למנוע את הנזק האדיר שיוצרות?

יוסי אלפסי, מנהל תחום בלימת רעידות, אינסופקו טכנולוגיות בע"מ

אחת לתקופה אנו חשים בארץ רעידת אדמה, תזכורת קטנה לכך שמדינת ישראל יושבת באזור מועד לפורענות- השבר הסורי-אפריקני.  מדי שנה מתרחשות פה עשרות רעידות קלות שאינן מורגשות. אחת לכמאה שנה מתרחשת בארץ רעידת אדמה הרסנית באמת. האחרונה הייתה ב-1927 ופגעה קשות בצפת, ברמלה, בלוד ובשכם. לפני כן הייתה זו הרעידה הקשה ב-1837 שהחריבה את צפת כליל!

מילת המפתח בדיון על רעידות אדמה הינה סטטיסטיקה: פעם אחת לתדירות, ופעם שניה לעוצמת הרעידה, הנמדדת ב"סולם ריכטר". מהנדסים עובדים עם מושג שנקרא "תאוצת הקרקע" הקובע את עוצמת הכוח שמבנה נתון לו בעת הרעידה. התאוצה הזו נגזרת באופן עקיף גם מאותו סולם ריכטר ומפרמטרים נוספים כמו מוקד הרעש, סוג הקרקע, מיקום המבנה ועוד. 

התדירות הממוצעת של רעידת אדמה הרסנית לאורך השבר הסורי אפריקאי היא אחת ל-100 שנה. נתון לא משמח במיוחד הוא שאנו קרובים למאה שנה מאז הרעידה ההרסנית האחרונה, מה שמגדיל הסיכוי לרעידת אדמה קשה באחת השנים הקרובות. עלינו לזכור גם כי היום הערים צפופות יותר, הבניינים גבוהים יותר (העוצמה מתגברת עם הגובה!), והמפעלים המייצרים חומרים דליקים, רעילים ומסוכנים רבים יותר. האם אנו עומדים בפני אסון קרוב? מה ניתן לעשות היום כדי למזער את הנזקים הצפויים? מה המצב בארץ כיום? ננסה לענות להלן  בקצרה.

התקן הישראלי לעמידות מבנים בפני רעידות אדמה- ת"י 413, נכנס לתוקף בשנת 1975 והיה למחייב החל מינואר 1980. לפי ההערכות, מרבית המבנים שנבנו בישראל עד שנת 1980 אינם עומדים בדרישות תקן זה. לשמחתנו, מבנים שנבנו בכפוף לדרישות התקן מסוף שנות ה -70 קרוב לוודאי שישרדו גם רעידות אדמה חזקות במיוחד. לצערנו ת"י 413 מתייחס למבנה בלבד. מזה עשרות שנים, בניינים מודרניים מכילים מערכות לא-מבניות קריטיות לתפעול הבניין, כמו חשמל, מיזוג אוויר, מעליות, אינסטלציה ועוד. כל מערכת כזו מורכבת מפריטים רבים, ביניהם מקררי מים למיזוג אוויר, מפוחים, משאבות, גנראטורים, מע' לגיבוי חשמל, יח' לטיפול באוויר, צנרת, תעלות ועוד, אך אין בתקן כל התייחסות לעיגון פריטים אלה למבנה.

כשבוחנים עוצמות של רעידות אדמה, ניתן לחלק אותן בחלוקה גסה ל-3 קבוצות:

  1. רעידת אדמה בעוצמה הרסנית, כזו שתהרוס את המבנה לגמרי (כנראה נכון רק למבנים ישנים).
  2. רעידת אדמה בעוצמה קלה אשר בקושי מורגשת, כמו רוב הרעידות.
  3. רעידת אדמה בעוצמה בינונית, כזו שהמבנה יעמוד על תילו אך מכונות או פריטים לא-מבניים יינתקו ממקומם. 

רעידה מהסוג האחרון התרחשה באילת בשנת 1995, כאשר המוקד של רעידת האדמה היה 60 קילומטרים מדרום לחופי אילת, בין מצרים, ישראל, ירדן וערב הסעודית. רעידת האדמה גרמה לנזקים בבניינים באילת ובעקבה. בקרבת העיר המצרית נואיבה נהרסו כליל כמה בתי בטון מחוזקים היטב. הנזק הכבד ביותר אירע בעיר אילת, בה נפגעו שבעה בתי מלון ו-50 בניינים נוספים, ונפערו סדקים בכבישים. מלון "גני שולמית" יצא מכלל שימוש כתוצאה מנזקי רעידת האדמה והוגדר כמבנה מסוכן. בישראל טופלו 15 בני אדם שנפצעו או לקו בהלם. מקררי מים רבים, השייכים למערכת מיזוג האוויר והשוקלים אלפי ק"ג, "התעופפו" ממקומם למרחק של מספר מטרים, כאשר רק בנס איש לא נהרג כתוצאה מכך! 

לכן חשוב להביא לידיעת המתכננים, בעלי מבנים, חברות ביטוח וחברות מתפעלות, כי העובדה שנכון להיום אין תקן מחייב לעיגון המערכות השונות היא בעייתית ומסוכנת, שכן בעת רעידת אדמה חזקה, רוב המערכות עלולות לצאת מכלל תפקוד ואף לפגוע באנשים בתוך המבנים! 

אך לצד החששות יש גם חדשות טובות- ניתן לטפל במערכת במבנים קיימים. בהשקעה קטנה יחסית של התקנת בולמי רעידות, ניתן למנוע נזק כלכלי גדול ואף אובדן חיי אדם.